**+ אהובה קוברובסקי

אהובה כפכפי (לבית קוברובסקי)
1927 - 

נולדתי ב-1927 בצריף ליד מעין חרוד שהיה הבסיס לבית חולים "העמק". הורי עלו ארצה ב-1920. אמי היתה חברה בקיבוץ טירה שהוקם במבנים שבנו הטמפלרים למרגלות הכרמל ליד הכפר טירה. אבא היה חבר בגדוד העבודה בחבורת "העמק". ב-1924 הצטרף אבא לקבוצת טירה. בטירה היתה רפת גדולה וגם גן ירק אולם מגבלות כלכליות גרמו לפירוק הקבוצה
ב-1930, במסגרת "התישבות האלף", עלינו על הקרקע כהרחבה של "כפר מלל". שנים רבות היו קשיים רבים, בחוסר מים, חוסר עבודה ופרנסה. ככל ילדי המושב למדתי בגן הילדים שבמקום ובבית החינוך לילדי העובדים ע"ש אהרונוביץ ששרת את כל מושבי הסביבה. תנועת "הנוער העובד" היתה לי לבית והסניף שלנו במושב היה הגדול בסביבה, ורחש פעילות שהטביעה את חותמה עלי.
להמשך לימודי עברתי לתל-אביב. תחילה ל"תיכון חדש" ואחר כך לסמינר ע"ש לוינסקי.
אך טבעי היה שאצטרף לסניף "הנוער העובד" בת"א. בני גילי היו בקבוצת "הזורע", ובה פגשתי את מליק כפכפי. פעמים רבות, בגמר הפעולה העיונית, נהגנו לרקוד כשמליק מנגן במפוחית ואנו רוקדים במעגל סביבו. מאז הפכנו לחברים אוהבים כל השנים
ב-1945 עם סיום התיכון יצא מליק, עם הקבוצה להכשרה מגויסת בפלי"ם, בשדות-ים ובשפיים. שמרנו על הקשר בפגישות לפרקים ובמכתבים.
ב-1946 סיימתי את לימודי בסמינר וקבלתי עבודה כגננת בקיבוץ שדה-נחום בעמק יזרעאל
במרץ 1948 גויס מליק לגדוד ה-1 של הפלמ"ח בו שרת עד לפציעתו ביום 15 במאי 1948. בימים ההם, הקשר הטלפוני ואף הדואר בקושי תפקדו. נודע לי על הפציעה ע"י חבר קיבוץ "שדה-נחום" ששמע תחנת רדיו של חטיבת יפתח ושם נמסרה דרישת שלום ממליק להוריו בת"א ולאהובה ב"שדה-נחום". לאחר כשבועיים, נשען על מקל ומקפץ על רגל אחת, הגיע מליק אלי לקיבוץ ומשם נסענו להוריו בת"א

התחתנו ב26 לאוגוסט 1948, בהפוגה השניה במלחמת העצמאות, החתונה התקיימה בחצר בית הורי בכפר מלל
עבדתי כגננת במעון של ארגון אמהות עובדות בנתניה ולקראת הולדתה של עירית בשנת 1949, עברנו לגור אצל הורי בכפר מלל. ב-1952 עברנו לתל-אביב לדירה שקבלנו במתנה משושנה ומשה, הורי מליק
אחרי שחרורו מצה"ל התקבל מליק לחברת "מקורות" בה שרת בתפקידים שונים עד לפרישתו לפנסיה מוקדמת עקב מחלתו

מאז שעברנו לת"א עבדתי בגן של ארגון אמהות עובדות. לאחר שנולדה בתנו זהרי בשנת 1954, עבדתי בגנים של עירית ת"א, בגן בבעלותי, וכעשר שנים כמדריכת גננות בת"א והסביבה. במשך השנים השתלמתי בקורסים לגננות בכירות באוניברסיטת בר-אילן ושלש שנים בביה"ס הגבוה לחינוך של הסתדרות המורים. היו אלה שנים נפלאות יחד עם שתי בנותינו היקרות והיפות, עם החברים שרכשנו לנו בת"א איתם נהגנו לטייל ברחבי הארץ, עם הורינו, משני הצדדים, איתם נהגנו להפגש בימי שבת, בחגים ובשמחות משפחתיות

משנת 1983 ובמשך כעשרים שנה, התנדבתי ב"ענבר" (עמותת נפגעי מפרקים) כחברה בהנהלת העמותה

המשפחה גדלה, זהרי התחתנה עם דוד ונולדו להם ענבל, דותן וארבל. עירית התחתנה עם ביל ונולדו להם דן ואריאל. ענבל, נכדתנו הבכורה, התחתנה עם עידו. כדרכו של עולם, פקדו אותנו גם ימי צער ואבל עם פטירתם של הורינו שהיו מחלוצי הארץ הזו ושהנחילו לנו ערכים יהודיים וחברתיים.