הספדים למליק כפכפי

מליק,
זכיתי להכירך כמעט 40 שנה. היכרות עם איש מיוחד שההיסטוריה האישית שלו שזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל והקמתה. יליד תל אביב, בן למייסדי העיר.
בוגר מוסדות החינוך המיתולוגיים של העיר: "בית חינוך לעובדים", בית ספר "תל נורדאו" וגימנסיה ריאלית "בלפור".
התגייס לפלי"ם שבמסגרתו עסק בליווי אוניות מעפילים מקפריסין לארץ. שרות בגדוד הראשון של הפלמ"ח, ששיאו בקרב מלכיה, שבמהלכו גם נפצע. מאוחר יותר שירת כקצין חימוש בסדנאות רכב ונשק.
גם במהלך עיסוקו האזרחי, המשיך בתרומתו לבנית הארץ. היה מנהל בחברת "מקורות". אחד הפרויקטים הגדולים שהיה שותף בהם, היה הקמת המוביל הארצי.
עם כל זה הסיפוק הגדול ביותר שלו היה להיות אבא, סבא ורב סבא.
עזרת בכל מה שיכולת ויכולת הרבה. הן בתחום הטכני שבו נעזרתי בך בבנית הבית ובעבודות שעשינו שנינו. והן בתחום הידע הכללי, שבו היית "בור סוד שאינו מאבד טיפה": היסטוריה, פיזיקה, תנ"ך, יידע שאותו העברת לנו ולנכדים ממש עד ימיך האחרונים ותמיד בצנעה.
נפרדת מאיתנו כשהילדים והנכדים סביבך, כמו שאהבת.

אוהבים,
כל המשפחה.

נקרא ע"י דוד


מליק - אבי האהוב, הוא שכל כך אהב אור ושמש, הוא שקרן כל חייו מאורו הפנימי והקרין עלינו
.

מליק היה איש נפלאות. כל כך היה מחונן בידיו, הוא הצליח לתקן כל מכשיר שהוא - מתנור חשמלי למנוע מכונית.
 סקרנותו לחיים לא ידעה גבולות, תבונתו לא הפסיקה להפליא אותי.  
למליק אבי היה זיכרון שלעיתים קרובות השאיר אותנו בפעור מלא פליאה - הוא זכר נוסחאות מדויקות במתמטיקה, חוקים בפיזיקה ופסוקים מלאים
מהתנ"ך ושלא נשכח את זכרונו המדהים לשמות, מקומות ותאריכים.

היה לאבא תיאבון ללא גבולות למידע חדש, לטכנולוגיה, להיסטוריה ולאנושות. התחשבותו בזולת, תמיכתו והתמסרותו לשרות לאחרים התוו את דרכו ודרכנו בעולם. הוא לא היסס לרגע כשמי מאיתנו ביקש את תמיכתו ויותר מזה, במשך כל חייו הטה אוזן והקשיב לצרכינו והפתיע אותנו בנדיבותו הרבה באותם הרגעים שהזדקקנו לתמיכתו למרות שלא ציפינו לה.
בשבילי, מליק, אבי האהוב היה המגדלור שהאיר לי את דרכי בחיים.
אהבתו העצומה, חיוכו המלאכי ותבונתו הן מורשות שהעביר לכל צאצאיו, ואורו ימשיך להקרין דרכנו
.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.


נקרא ע"י עירית כפכפי

הספד-מוניק
מודעות אבל