הספדים לירוחם כפכפי

ירוחם כפכפי


מכתב מהרב חיים מצליח:

ב"ה
ליורם כפכפי שיח'

התבשרנו על הסתלקות מורך אביך עליו השלום
שמו מעורר הרבה יראת שמים והתפעלות "ירוחם"
שזכה להרבה רחמים

יודע אתה שאיני מרבה להשתמש באותיות לחינם
לכן אומר לך מילים מדודות כפי האמת

קשה לקבל ניחומים
ובעצם אין להתנחם

באמונה תמימה צריך להבין
שאדם נכנס לעולם הזה לפרק זמן קצוב
הוא נולד בעל כרחו
ומסתלק בעד כרחו

פרק הזמן שבו נמצאת הנשמה בגוף
נועד ל"עשה טוב"
כל שעושה האדם עומד לזכותו בהמשך דרכו בלא הגוף

מכאן שתקופת חיי הנשמה בגוף
היא בסיס וחלק מתהליך ארוך שנמשך לאחר יציאת הנשמה
לכן יושבים שבעה סופרים שלושים ושנה ויום השנה בכל שנה

מאמין אני באמונה שלמה שאנו נשוב ונפגש
אחת אם לא יחול שינוי בטבע - נפגש אחרי 120
וכשיחול שינוי בטבע ויוסר המות מן העולם
נפגש בתחיית המתים

אני מבין שקשה - הוא שאמרתי אין להתנחם
הנחמה האמיתית והיחידה נמצאת באמונה שנפגש

ועוד נחמה שבהיותך זרע אביך
הרי חיותך נותנת תוקף להמשך נוכחותו בעולם
הרי אתה חלק ממנו ממש
ואם תמצא לחזק נקודה זו
תוכל להתרכז בכל שאהבתם יחד
ובכל שקבלת ממנו כדי לקיים דבריו ורצונו
כפי מיטב הבנתך

ידוע ששלשה שותפים באדם
האם את האודם
האב נותן את הלובן
והשם יתברך נותן את הנשמה

שלשת השותפים נותנים לבושים בילוד
הלבושים מלווים את האדם
כל ימי חייו
תפקידם להגן על האדם ולהביאו למקומו
שמור ומוגן מצד הוריו
וכל מעשי האדם נרשמים לזכות הוריו

בשעה שאביך נפטר
הסתלקו הלבושים המיוחדים שקבלת ממנו
והפשט הוא שכעת אתה עומד בפני עצמך
לטוב ולמוטב
ותוכל להגשים רחוק
דברים שנמנעו ממך עד כה
בשעה שהיית עוטה לבושי אביך

מעשיך היום יכולים להועיל ולהיטיב עם אביך
לפי שבמקומו החדש ישאל
מה טיב בניו
מה השאיר בארץ
והוא בשמחה יוכל להשיב
בנים טובים השארתי "עושים טוב"

אנא מסור אהבתנו למשפחה כולה
אוהב

חיים מצליח
כפר ורדים

הספדים לירוחם:

אבא!
אתה עוזב אותנו כעת, אבל סיפור חייך יישאר איתנו תמיד. לאורו גדלנו והתחנכנו, לאורו התחנכו ויתחנכו גם הדורות הבאים.
קורותיך, קורות הישוב היהודי בארצו המתחדשת. תמיד ראית את הצורך בהגנה על המדינה לנגד עינייך, תמיד יזמת ועשית ולא המתנת להוראות או פקודות מגבוה. בצניעות וללא "יחסי ציבור".
בגיל 17 הצטרפת לארגון ההגנה ויצאת ביוזמתך למשמר העמק לעזרה בשמירה ובעבודות השדה והשתתפת בכיבוי השריפות וההצתות ביער בתחילת המרד הערבי הגדול.
אח"כ יצאת להכשרה בדגניה ולקחת חלק בהקמת קיבוץ חניתה שהוקם כאחד מישובי חומה ומגדל.
ב-1942 בחרת להתגייס לצבא הבריטי, הוצבת במצרים והשתתפת בהכנת טנקי שרמן לקרב אל עלמיין, בו הובס הצבא הגרמני שאיים על היישוב היהודי בארץ ישראל.
אח"כ הצטרפת לבריגדה היהודית ונשלחת לאירופה כאחראי על סדנת כלי רכב כבדים. עם התקדמות הבריגדה בלחימה עברת את כל איטליה, גרמניה, בלגיה והולנד.
אחרי שהתגייסת בפברואר 48 לפלמ"ח מונתה ע"י יגאל אלון לקצין מטה טכני. חודש לאחר מכן הגשת לסגן מפקד הפלמח, יצחק רבין, את התכנית שיזמת לרכש של טנקים עבור צה"ל. חצי שנה לאחר מכן כבר נסעת לאיטליה שם רכשת את 30 טנקי שרמן הראשונים של צה"ל, הבאת אותם לארץ ושיפצת אותם בסדנה שהקמת בתל ליטוינסקי. היום מייצרים שם את טנקי המרכבה. ב- 1951 רכשת עוד 40 שרמנים לצה"ל, הפעם באנגליה.
ב-1956 מונת למפקד חימוש בגייסות השריון ואח"כ מפקד חימוש בפיקוד הדרום, בדרגת סגן אלוף.
ב- 1963 קיבלת תואר מהנדס מכונות מהטכניון והתחלת לעבוד כראש המחלקה הטכנולוגית בלשכה לקשרי מדע (הלק"מ) במשרד ראש הממשלה, וסייעת לאנשי הפיתוח ברפאל, בתעשייה האווירית, בצה"ל ובמערכת הבטחון.
שירתת כנספח מדעי בשגרירות ישראל בוושינגטון תחת השגרירים אברהם הרמן ויצחק רבין, וכנציג הועדה לאנרגיה אטומית הישראלית בארצות הברית.
משנת 1970 ובמשך 16 שנים שימשת בתפקיד של ממונה על הייצור, ניתוח תקלות והפקת לקחים, בקרת תצורה, אבטחת איכות, נהלים, תקינה, ונושאים נוספים בוועדה לאנרגיה אטומית. בשנת 1986 פרשת לגמלאות אך המשכת כיועץ בוועדה לאנרגיה אטומית עד שנת 1989. שימשת כנציג ציבור של וועדות מכרזים בנושאים שונים במערכת הביטחון עד גיל 78.
נשארת חד וצלול תמיד וראית את המציאות נכוחה ונושא הביטחון והקידמה הטכנולוגית כאש בעצמותיך.
רק לפני מספר שבועות הבאתי לך לקרוא את סיפרו של עוזי עילם "הטכנולוגיה המתקדמת – סוד העוצמה הישראלית" קראת אותו בעניין רב ולכן לקחתי אותו איתי לחו"ל וסיימתי לקרוא אותו בטיסה ארצה לפני 3 ימים. תכננתי לברר איתך כמה נושאים שהועלו בספר, כפי שנהגנו לעשות בעבר, אך לצערי היה זה כבר מאוחר מדי. המחלה שקיננה בך התפרצה בכל עוצמתה ולא ניתן היה כבר לשוחח איתך.
אתה כבר חסר לכולנו, לאמא, לה היית נשוי 69 שנים, ליורם, לי ולמיקי כלתך, לששת נכדיך, לניניך ולכל הקהל הזה.
אתה הלכת לך לעולמך ואנחנו כולנו חסרים אותך.
קרא: אמנון כפכפי

נוש ומולי, מולי ונוש
במשך כ-70 שנה הייתם זוג והכרתם במהלך פעילותכם להקמת הישוב והייתם זה לצד זה במשך שנים רבות.
חיזקתם אחד את השניה בתקופות קשות ועכשיו אתה חסר, לסבתא ולכולנו.
רציתי לאמר לך שאין לך מה לדאוג, אתה יכול לישון בשקט - סבתא נשארת בידיים טובות, אנחנו הנכדים עוטפים את סבתא באהבה ודאגה ויש לה על מי להשען ועל מי לסמוך.
אצל כל אחד מאיתנו נשארים המון זכרונות וסיפורים - הרי דרכך אנחנו כולנו למדנו את ההיסטוריה של ישראל שהיא ההיסטוריה שלך ושל סבתא - הבית שאתם בניתם.
בשבילי תמיד תישאר הסבא "השובב" שרדף אחריי בילדותי ושלנצח נישאר צעיר בגופו ובנשמתו.
אנחנו הנכדים מקווים שתסתכל עלינו מלמעלה ותהיה גאה בדורות הבאים שבוודאי ישמעו את הסיפורים אודותיך.

באהבה ובהערכה,
איילת

קראה: איילת גולן


אנחנו טומנים היום יותר מאדם אהוב, אלא נכס לאומי אמיתי. תמיד כשסיפרתי על סבא, סיפרתי בגאווה על אדם שבמשך כל חייו תרם לא רק למשפחתו, אלא למדינה כולה.

סבא היה אדם רציונלי ורב תושייה. הוא היה מוכן לא רק עם פתרונות יצירתיים, אלא גם לממשם בעצמו. הוא היה פעלתן ונחוש וקשה לדמיין איך היו נראים חיינו בלעדיו.

אבל להגיד שהוא רק אדם רציונלי יהיה לגרוע מערכו, כי היה לו אופי מדהים. סבא היה אדם אוהב ואכפתי, ומאוד מסור. היה לו חוש הומור מפותח והוא היה אופטימי, וצנוע הצורה שקשה להסביר אפילו. אני לא הכרתי אדם חכם ונבון מסבא, עם ניסיון חיים עשיר וידע רב כל כך, ובכל זאת הוא תמיד הסתכל בגובה העיניים לכולם, בלי שמץ התנשאות או יומרנות, הקשיב בכנות ובעניין לכל דבר.

סבא לימד אותנו דרך ארץ ואהבת מולדת אמיתית. נתן לנו השראה לרצות מעצמנו יותר, לשאוף להיות אנשים טובים יותר, עם ערכים, עם מטרות.
אחד הדברים שיותר הערכתי אצל סבא זה היכולת שלו לנהל שיחה עמוקה ובעלת משמעות על כל נושא שבעולם, אם ברצינות ואם בצחוק, הוא תמיד היה לנו לאוזן קשבת ואיש שיחה מרתק.

אם לנסות גם אני להיות קצת אופטימי היום, אני יכול לומר שאני מוצא קצת נחמה בידיעה שהיו לסבא חיים מלאים שנוצלו עד תום. הוא היה אדם מכובד ומוערך במקצועו, איש משפחה אוהב ונאהב ואני בטוח שהוא חש סיפוק גדול מחייו.

אנחנו אוהבים אותך, סבא, ולעולם לא נשכח אותך ואיך נגעת בחיינו.

קרא: עמר כפכפי



"השלושים"

טכס גילוי המצבה -  "השלושים" יתקיים ביום רביעי, ה-26 בינואר

בשעה 16:00 בבית הקברות של רמת השרון,
(מומלץ להכנס מהשער הראשון שלאורך כביש הגישה – משם המרחק קצר ביותר).

בשעה 17:00 בבית מיכל ואמנון כפכפי, רח' ריחן 4, גבעת טל,
ראש העין. (כ-10 ק"מ מזרחה בכביש מס' 5 דרך מחלף ראש העין מזרח).

להספדים שנקראו בלוויה

לעמוד הראשי
תומכי האתר

תחזוקת האתר כוללת עלות שנתית של שמירת הדומיין (שם האתר) ועלות האיחסון. מאז שנת 2009 עלויות אלה משולמות על ידי בני המשפחה אשר לקחו על עצמם את שימור ונגישות המורשת. אנו מבקשים להודות לתומכים עד עכשיו:

יורם כפכפי, אמנון כפכפי, ירון כפכפי, אבישי נביעות

אם ברצונכם לתמוך באתר זה בעתיד או לשמוע פרטים נוספים - אנא צרו קשר עם ירון כפכפי