הספדים למליק

מליק,
זכיתי להכירך כמעט 40 שנה. היכרות עם איש מיוחד שההיסטוריה האישית שלו שזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל והקמתה. יליד תל אביב, בן למייסדי העיר.
בוגר מוסדות החינוך המיתולוגיים של העיר: "בית חינוך לעובדים", בית ספר "תל נורדאו" וגימנסיה ריאלית "בלפור".
התגייס לפלי"ם שבמסגרתו עסק בליווי אוניות מעפילים מקפריסין לארץ. שרות בגדוד הראשון של הפלמ"ח, ששיאו בקרב מלכיה, שבמהלכו גם נפצע. מאוחר יותר שירת כקצין חימוש בסדנאות רכב ונשק.
גם במהלך עיסוקו האזרחי, המשיך בתרומתו לבנית הארץ. היה מנהל בחברת "מקורות". אחד הפרויקטים הגדולים שהיה שותף בהם, היה הקמת המוביל הארצי.
עם כל זה הסיפוק הגדול ביותר שלו היה להיות אבא, סבא ורב סבא.
עזרת בכל מה שיכולת ויכולת הרבה. הן בתחום הטכני שבו נעזרתי בך בבנית הבית ובעבודות שעשינו שנינו. והן בתחום הידע הכללי, שבו היית "בור סוד שאינו מאבד טיפה": היסטוריה, פיזיקה, תנ"ך, יידע שאותו העברת לנו ולנכדים ממש עד ימיך האחרונים ותמיד בצנעה.
נפרדת מאיתנו כשהילדים והנכדים סביבך, כמו שאהבת.

אוהבים,
כל המשפחה.

נקרא ע"י דוד


מליק - אבי האהוב, הוא שכל כך אהב אור ושמש, הוא שקרן כל חייו מאורו הפנימי והקרין עלינו
.

מליק היה איש נפלאות. כל כך היה מחונן בידיו, הוא הצליח לתקן כל מכשיר שהוא - מתנור חשמלי למנוע מכונית.
 סקרנותו לחיים לא ידעה גבולות, תבונתו לא הפסיקה להפליא אותי.  
למליק אבי היה זיכרון שלעיתים קרובות השאיר אותנו בפעור מלא פליאה - הוא זכר נוסחאות מדויקות במתמטיקה, חוקים בפיזיקה ופסוקים מלאים
מהתנ"ך ושלא נשכח את זכרונו המדהים לשמות, מקומות ותאריכים.

היה לאבא תיאבון ללא גבולות למידע חדש, לטכנולוגיה, להיסטוריה ולאנושות. התחשבותו בזולת, תמיכתו והתמסרותו לשרות לאחרים התוו את דרכו ודרכנו בעולם. הוא לא היסס לרגע כשמי מאיתנו ביקש את תמיכתו ויותר מזה, במשך כל חייו הטה אוזן והקשיב לצרכינו והפתיע אותנו בנדיבותו הרבה באותם הרגעים שהזדקקנו לתמיכתו למרות שלא ציפינו לה.
בשבילי, מליק, אבי האהוב היה המגדלור שהאיר לי את דרכי בחיים.
אהבתו העצומה, חיוכו המלאכי ותבונתו הן מורשות שהעביר לכל צאצאיו, ואורו ימשיך להקרין דרכנו
.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.


נקרא ע"י עירית כפכפי

הספד-מוניק
מודעות אבל





תל אביב 09/02/12

הספד לסבא מליק

כשאמא התקשרה להודיע לי שסבא נפטר נכנסתי לאוטו ובדיוק התנגן ברדיו השיר "שלח לי מלאך" של משינה וחשבתי לעצמי כמה זה בוודאי היה משמח את סבא שלי, שכל כך אהב חידודי לשון ומשחקי מילים שהוא הרי מלאכי, ובעיתוי הנוכחי מלאכים.

בשנת 2000, סבא השאיר לי בדירה את הוידאו שחזר מתיקון ארוך, עם הפתק הבלתי נשכח: "ויני, וידי, ויצ'י".
ב- 28.11.04 סבא כותב:


IMG_0772[1]

בפתק אחר, סבא, שהתעקש משום מה שהאמבטיה שלו קטנה מדי למייבש כביסה והעדיף, לשמחתנו, להשתמש במייבש שלנו, כותב:


IMG_0773[1]


כשסבא השאיר על השולחן סיר אידוי חדשני הוא כתב:
ועוד פתק אחד, שכמוהו קיבלתי מדי אביב במשך כ -30 שנה לרגל שבוע הספר:
וב -26.7.06:


IMG_0774[1]


גם בשנה האחרונה סבא לא בייש את המסורת. לרגל לידתה של אלונה, הנינה הראשונה, הוא כתב את המסה "הרהורים של סבא רבא" המבוססת על מחשבות אביו, שמואל כפכפי, על קיומו של אלוהים, ועל דברי חז"ל. וגם נזכר לשלוח לי לא מזמן מייל שכותרתו "פתק מסבא" (כן, גם סבא השתכלל עם השנים) על תאריך לידתה של אלונה – 18 במרץ, שאומר שהיא ח"י במרץ.
סבא היה בשבילנו דמות מופת. מעבר לתשבצים, הפתקים, התיקונים, והנדיבות אין קץ, הוא עודד אותנו להיות סקרנים ומרחיבי אופקים, חרוצים, מצניעי לכת, ישרים והוגנים, לקחת את החיים עם קריצה, לשתות גם כוסית וויסקי כשצריך, ובעיקר לדעת לחבק ולאהוב.
נתגעגע אליך מאוד.

IMG_0775[1]IMG_0776[1]IMG_0777[1]

לעמוד הראשי
תומכי האתר

תחזוקת האתר כוללת עלות שנתית של שמירת הדומיין (שם האתר) ועלות האיחסון. מאז שנת 2009 עלויות אלה משולמות על ידי בני המשפחה אשר לקחו על עצמם את שימור ונגישות המורשת. אנו מבקשים להודות לתומכים עד עכשיו:

יורם כפכפי, אמנון כפכפי, ירון כפכפי, אבישי נביעות

אם ברצונכם לתמוך באתר זה בעתיד או לשמוע פרטים נוספים - אנא צרו קשר עם ירון כפכפי